לא, מה פתאום... הם רק ילדים. מה, איך הם יחוו את הילדות שלהם עם כל הרצינות הזאת?
הרי זה ברור שעדיף שיהיו במסכים כל היום וילמדו לשרוף כסף ולהיות נטל כלכלי גם כשיהיו מבוגרים...
הקורס הראשון שאי פעם עשינו היה לתלמידי י"ב. לקבוצה של 20 חבר'ה הצטרפו ברגע האחרון עוד שתי בנות מכיתה י"א. היינו בטוחים שיהיה פער ושהן יתקשו להבין את המושגים שתלמידי י"ב כבר יודעים. בנק, עבודה, הכנה לצבא וכו'.
כמה טעינו...
שתי הבנות היא"ניקיות הנחמדות שמו את יתר הקבוצה בכיס הקטן.
לא רק ברצינות שלהן - סקרנות, שאלת שאלות, השתתפות בדיונים. אלא גם בעקרונות בסיסיים כמו עוצמת החיסכון, ריבית דריבית, רצינות ומשמעת עצמית.
בעצם, האמת שהן יכולות לשים בכיס הקטן את רוב המבוגרים בישראל...
זה לא עניין של גיל. זה עניין של חינוך.
בתוך אותה קבוצה של תלמידי י"ב ראינו פערים נוספים בין התלמידים. חלק הכירו מושגים בסיסיים כמו מיסים, עמלות, ריבית, אשראי ולחלק כל אלו נשמעו כמו סינית ודרשו להתעכב בהתאם.
חלק מהחבר'ה עבדו, חסכו, ניהלו חשבון בנק, השתמשו באשראי, שילמו לעצמם על רשיון נהיגה והוצאות אחרות. היו כאלה שהתנהלו ממש כמו מבוגרים שמנהלים משק בית.
חלק אחר מהתלמידים התבסס בצורה אבסולוטית על כרטיס האשראי של ההורים בתור מקור הכנסה ואמצעי למימוש הצרכים. ממש כמו פעוטות או ילדים ביסודי.
אין גיל מוקדם מדי ללמוד להתנהל כלכלית ולהיות עצמאי.
התובנות הללו דחפו אותנו לפתוח בקיץ האחרון סדנה של 5 ימים לתלמידי כיתות ח'-ט'.
ביקרנו בבית הספר ורשמנו עשרות תלמידים שהביעו עניין. בערב עשינו טלפונים להוריהם והייתה היענות, אבל כל הורה שני שדיברנו איתו אמר לנו את המשפט הבא: "למה הם צריכים לדעת לנהל כסף בגיל הזה? הם בסך הכל ילדים".
בסופו של דבר נרשמו מספיק תלמידים והוצאנו לפועל את אחד הקורסים המוצלחים ביותר שעשינו.
אגב, זוכרים את שתי הי"אניקיות? הן היו חלק מסגל המרצים של הסדנה וקיבלו תשלום ראוי על עבודתן המצוינת. הרבה יותר משכר המינימום לגילן אם תהיתם...
אז מה נגיד לאותם הורים סקפטיים שחושבים שנער בן 14 הוא בסך הכל ילד ולא צריך לדעת להתנהל כלכלית?
קבלו סיפור על ילד מקסים מדרום הארץ, בן 4 בסה"כ.
פעם אחת הוא קטף שקית שלמה של ליצ'י מהעץ של סבתא וסבא שלו במושב.
היה שם כל כך הרבה פרי, שאבא שלו הציע לו למכור בשכונה ואולי להרוויח קצת כסף. הוא אמנם לא כל כך הבין אז מה זה כסף ואיך משתמשים בו אבל מתוך סקרנות הוא זרם על הרעיון.
באותו יום הוא הרוויח כמעט 50 ש"ח. אחרי המכירה הלכו למכולת והילד קנה לו ולאחותו הקטנה גלידה.
כמה שאבא שלו היה גאה בו. אבל לא פחות, הילד היה גאה בעצמו.
בפעם הראשונה בחייו הוא קנה משהו באמצעות כסף שהרוויח במו ידיו. איזו תחושת עוצמה!
האבא ניצל את המומנטום והציב לילד יעד.
הבטיח לו שאם ירוויח 1,000 ש"ח, יקח אותו לחופשה בחו"ל לכל מקום שיבחר.
מאז הילד מוצא דרכים מגוונות להרוויח כסף:
אוסף בקבוקי פלסטיק ריקים למיחזור ומקבל את הפיקדון.
הולך לקטוף סברסים, מקלף אותם ומוכר סברס קר.
קוטף רימונים, מפורר לגרעינים ומוכר בשקית אישית.
קוטף אגוזי מלך ומוכר עטוף בנייר צבעוני עם פתק ברכה לשנה החדשה.
מוכר צעצועים ומשחקים שכבר לא משתמש בהם.
בכל שבוע הוא מרוויח עשרות עד מאות שקלים.
עד שלבסוף הילד מגיע ליעד.
אבל מעבר לכסף הילד מרוויח עוד משהו. בעצם עוד הרבה משהו:
יוזמה
יצירתיות
יחסי אנוש
מסרים שיווקיים
מיתוג עצמי
אומץ
היכרות עם יכולותיו
תחושת סיפוק, ערך וגאווה
עצמאות
מחויבות
דחיית סיפוקים
חיסכון
הצבת והשגת יעדים
חשיבה מתמטית
ועוד ועוד...
חינוך פיננסי מתחיל מהבית.
אל תצפו שהילדים יקבלו בבית הספר או בצבא כלים להתנהלות כלכלית.
התחילו בגיל מוקדם לדבר על כסף. אף פעם לא מוקדם מדי ואף פעם לא מאוחר.
ילדים הם חכמים וקולטים הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
אם תפחדו לדבר על כסף, ילדיכם יפחדו להתעסק עם כסף.
והילדים הם המבוגרים של העתיד. והמבוגרים של העתיד הם פני החברה הישראלית של העתיד.
איך הייתם רוצים שתיראה החברה שלנו?
אז מה דעתכם על חינוך פיננסי בגיל צעיר?
נשמח לשמוע בתגובות.
留言